בואנוס איירס
בפלרמו ובסן טלמו מרוכזים רוב ההוסטלים. בפטגוניה הלינה יקרה ונגמרת מוקדם — זה האזור היחיד בארגנטינה שכן סוגרים מראש.
מתי הוסטל ומתי מלון, מה סוגרים מראש ומה לא, וכמה זה באמת עולה — לפי היעדים שאתם נוסעים אליהם.
הטעות הנפוצה בטיול ארוך היא לסגור לינה לשלושה חודשים קדימה. אחרי שבועיים בדרך המסלול משתנה — פוגשים אנשים, שומעים על מקום, נשארים יומיים נוספים — וכל מה שהוזמן מראש הופך לכלוב.
מה שכן סוגרים מראש: הלילה הראשון בכל מדינה חדשה. נחיתה בלילה בעיר לא מוכרת, אחרי עשרים שעות טיסה, היא לא הזמן לחפש מיטה. וגם אזורים שבהם הלינה באמת נגמרת — פטגוניה בעונה, ריו בקרנבל, והרפוחיוס בטורס דל פאינה.
בפלרמו ובסן טלמו מרוכזים רוב ההוסטלים. בפטגוניה הלינה יקרה ונגמרת מוקדם — זה האזור היחיד בארגנטינה שכן סוגרים מראש.
בקופקבנה ובאיפנמה משלמים על המיקום. בסנטה טרזה זה שקט ויפה אבל צריך מונית בלילה. בשבוע הקרנבל המחירים מכפילים את עצמם ונגמרים חודשיים מראש.
קוסקו מלאה בהוסטלים סביב פלאסה דה ארמאס. לילה ראשון בגובה — שווה לשלם קצת יותר על מקום עם חימום, כי הלילה הראשון בגובה קשה גם למי שבכושר.
הרובע העתיק מרכזי לכל דבר אבל רועש עד מאוחר. בהא־זיאנג רוב הלינה היא בתי משפחה שנסגרים דרך מפעיל הלופ ולא מראש.
באיים הלינה מוגבלת ונחטפת בעונה. באל נידו ובסיארגאו כן שווה לסגור מראש; בשאר האיים אפשר להגיע ולחפש במקום.
הרפוחיוס בתוך הפארק נסגרים חודשים מראש ולא דרך אתרי לינה רגילים. בפוארטו נטאלס לנים לפני ואחרי הטרק.
אל פובלדו הוא מרכז המטיילים ולורלס שקט יותר ומקומי יותר. בקרטחנה העיר העתיקה יפה ויקרה; גטסמני ממש לידה ובחצי מחיר.
קאו סאן היא הקלישאה ועדיין נוחה ליום הראשון. סוכומוויט יקר יותר ונוח יותר לרכבת. בדרום — בעונה הגבוהה סוגרים מראש, מחוצה לה מגיעים ומחפשים.
ככלל: את הלילה הראשון בכל מדינה חדשה סוגרים מראש, את השאר לא. אחרי שבועיים בדרך כבר יודעים מה מתאים לכם ובאיזה מחיר.
כתבו לי לאן אתם נוסעים ומתי, ואני אגיד לכם מה שווה לסגור מראש ומה להשאיר פתוח.
חלק מהקישורים כאן הם קישורי שותפים. הזמנה דרכם עשויה לזכות אותי בעמלה, באותו מחיר בדיוק שהייתם משלמים בכניסה ישירה. זה לא משפיע על מה שאני ממליץ.